סדרת יינות, קז'יק מוקדשת לזכר הוריי ז"ל, שמחה "קז'יק" רותם, 
לחם במרד גטו ורשה באביב 1943 והשתתף במרד הפולני בורשה באוגוסט 1944;

גנה אולמר רותם ציירת ישראלית רבת כישרון. התווית הקדמית עוצבה בהשראת אחד מציוריה.

איל‭ ‬רותם‭ ‬‮–‬‭ ‬קלו‭ ‬דה‭ ‬גת

קז‭'‬יק

סיפורו‭ ‬של‭ ‬לוחם‭ ‬בגטו‭ ‬ורשה

ב-1943 הפיקוד הגרמני העליון גמר אומר לחסל את גטו ורשה, מהלך שבעקבותיו פתחו חמש מאות לוחמים יהודים צעירים מהגטו בהתנגדות מזוינת. כנגד כל הסיכויים, ללא נשק וללא ניסיון בלחימה, הצליחו המורדים להתנגד לכוח המחץ של הצבא הגרמני במשך קרוב לחודש. לקראת סוף הלחימה, כשהקרב כבר היה אבוד, הובלו בחשאי הלוחמים שנותרו בחיים דרך תעלות הביוב אל מחוץ להריסות הגטו על-ידי לוחם בן תשע-עשרה שהיה ידוע בכינויו "קז'יק". כקשר ראשי בארגון היהודי הלוחם (אי"ל) שתכנן את המרד והוציאו לפועל, דאג קז'יק לאלפי היהודים הבודדים שנותרו בוורשה עד סוף המלחמה והגן עליהם. הוא היה איש יוצא דופן, בעל אומץ לב נדיר ונחישות חסרת פשרות. גם כעבור שנים רבות זכר בחדות, ובפרטי פרטים, את ההכנות להגנה על הגטו, את הקרב הרה האסון נגד הצבא הגרמני וחיילי האס-אס האכזריים ואת ההצלה ההרואית של קומץ היהודים שנותרו בחיים אחרי חורבן הגטו. באחת מפעולותיו הרבות, הוא מתאר כיצד הסתובב בעיר תחת זהות ארית בדויה במטרה לגייס כספים ולמצוא מקומות מסתור לניצולים. למרות החיים תחת סכנה בלתי פוסקת והחשש ממלשינים, תכנן קז'יק בתושייה רבה פעולות סיוע רבות להצלת אחיו היהודים. בהמשך הצטרף לחברי המחתרת הפולנית במרד ורשה נגד כוחות הכיבוש הגרמני, שפרץ באוגוסט 1944 ודוכא ביד קשה. במהלך פעולותיו עם המחתרת הפולנית הזדמנו לו עוד מפגשים רבים עם המוות, עד שחזר לבסוף לוורשה לראות את שחרורה בידי הצבא האדום.

גנה

סיפור‭ ‬הישרדות

בשלהי 1943, אחרי שלוש שנות קיום תחת פחד ואיום מתמיד, נאלצה סוף סוף גינה להכיר בעובדה שאביה נרצח במחנה הריכוז הידוע לשמצה, פלאשוב. מציאות אכזרית זו היא ששכנעה אותה להצטרף לקבוצת חברים קטנה שתכננה בריחה נועזת משלטון הכיבוש הגרמני בפולין לביטחון היחסי ששרר אז בבודפשט. את הקבוצה הוביל חברה הקרוב עמנואל טנאי לצד מורי דרך מקומיים. המסע האמיץ והמסוכן שלהם מעבר לרכס הבסקידים המיוער בצפיפות, היה אפשרי רק בשעות הלילה. לאחר שבקושי רב הצליחו להתחמק מחוליית סיור גרמנית, עם עלות השחר, חצו את הגבול לסלובקיה והגיעו אל הגבול ההונגרי הסמוך. במשך מספר חודשים הצליחה גנה לנהל בבודפשט חיים נורמליים יחסית, אלא שהכל השתנה לרעה במרץ 1944 עם פלישת הגרמנים להונגריה. אחרי הכיבוש הגרמני הצליחה גנה לחיות בבודפשט עוד חודשיים מתוחים נוספים תחת זהות בדויה ואז, כשהחוש ההישרדותי שלה התריע על סכנה הולכת וגוברת, חצתה את הגבול הרומני תוך שהיא חומקת בקושי רב מעמדת הגבול ההונגרית. משם המשיכה במסעה הגורלי לנמל קונסטנצה בים השחור, שם עלתה על אחת משלוש סירות קטנות, עמוסות פליטים נמלטים. מתוך שלוש הסירות רק זו שלה הצליחה לצאת לים, בעוד שהשתיים האחרות הוטבעו בידי הארטילריה הגרמנית. גנה, בהיותה בת 14, הגיעה לחיפה באוגוסט 1944, אחרי מסע יבשתי דרך טורקיה וסוריה.